כולנו רוצים לדעת שביום מן הימים, כשנעזוב את העולם הזה, הרכוש שצברנו יגיע בדיוק לידיים הנכונות – לאנשים שיקרים לנו באמת. בדיוק בשביל זה נועדה צוואה.
אז מה זו בעצם צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם קובע מראש מה יקרה עם נכסיו לאחר פטירתו – מי יקבל מה, מתי ובאיזה תנאים. בעזרת צוואה, כל אדם יכול לבטא את רצונו האישי ולהסדיר את חלוקת הרכוש בצורה שתואמת את הערכים שלו, את הרצונות המשפחתיים ואת המורכבויות של החיים.
במקרה שבו אין צוואה, הרכוש יתחלק לפי חוק הירושה – כלומר, לפי סדר קבוע מראש שקובע מי היורשים, בלי קשר למה שהמנוח היה רוצה בפועל.
למשל: אם אין צוואה, בן או בת הזוג לא תמיד יקבלו את כל הרכוש, ילדים מנישואים קודמים יקבלו חלק שווה, וקרובי משפחה שלא הייתם רוצים לכלול – עלולים להיחשב כיורשים.
אז כדי למנוע ויכוחים, אכזבות או סכסוכים משפחתיים – חשוב לערוך צוואה מסודרת, בזמן.
אילו סוגי צוואות קיימים?
במדינת ישראל יש 4 סוגים חוקיים של צוואות, והבחירה בסוג המתאים תלויה במצב האישי, המשפחתי והבריאותי של כל אחד:
צוואה בכתב יד
- נכתבת כולה בכתב היד של האדם שעורך את הצוואה.
- חובה לציין תאריך ולחתום – גם בכתב יד.
- למי זה מתאים? למי שרוצה לכתוב את הצוואה לבד, בלי מעורבות של אף אחד.
- יש לשים לב ש זו הצוואה שהכי קל לערער עליה – לכן מומלץ לנסח אותה בזהירות, ולשקול ייעוץ.
צוואה בעדים
- כתובה מודפסת (או מודפסת בחלקה), נחתמת בפני שני עדים.
- העדים צריכים לא להיות מוטבים בצוואה ולא בני משפחה.
- למי זה מתאים? לרוב האנשים – זו הצוואה הכי נפוצה והכי יציבה משפטית.
צוואה בפני רשות
- מוגשת או מוקראת בפני שופט, רשם ירושות או נוטריון.
- הרשויות מאשרות את הצוואה במקום.
- למי זה מתאים? למי שרוצה חיזוק משפטי מקסימלי – למשל אנשים חולים או במצבים רפואיים מורכבים.
- היתרון: קשה לערער עליה – היא נעשתה בפני גורם מוסמך ורשמי.
צוואה בעל פה ("שכיב מרע")
- נאמרת בעל פה בפני שני עדים – רק אם האדם נמצא במצב של גסיסה או סכנת חיים ממשית.
- העדים חייבים לתעד אותה ולהפקיד אותה מיד אצל רשם הירושות.
- למי זה רלוונטי? רק במצב קיצון – כשאין אפשרות לערוך שום סוג אחר של צוואה.
- חשוב לדעת: אם האדם החולה מחלים – הצוואה הזו מתבטלת אוטומטית.
ומהי צוואה הדדית?
צוואה הדדית אינה סוג נוסף של צוואה, אלא הסדר תוכני שאותו אפשר לכלול באחת מארבע הצוואות הקיימות (לרוב: צוואה בעדים או בפני רשות).
בני זוג יכולים לערוך צוואות שבהן כל אחד מהם מוריש לשני, ובהמשך – לילדים המשותפים, תוך התחייבות הדדית שקשה לשנות לאחר מותו של אחד מהם.
למשל:
הבעל כותב בצוואתו שהכול עובר לאשתו, ואחר כך לילדים.
והאישה כותבת בדיוק אותו דבר.
כך נוצר הסדר יציב, אבל גם מחייב – ולכן חשוב להבין את המשמעות לפני שמנסחים צוואה הדדית.
לסיכום
צוואה היא לא עניין טכני – היא דרך לדאוג לאנשים שאנחנו אוהבים גם כשכבר לא נהיה פה.
היא מבטיחה שהרכוש שלנו יועבר לפי הרצון האישי שלנו, ולא לפי תבנית כללית שהחוק קובע.
